סיפורים משפחתיים לא אחת נתקלים ב״סודות״, או נושאים מהעבר שלא מדברים עליהם. אלה מקושרים על-פי רב למאורעות טראומטיים או לגורלם של בן או בת משפחה מסוימים. לא מדברים על כך עקב בושה או אשמה, או מכל סיבה אחרת. סביר שחלק מבני המשפחה מודעים לסודות אלה, אך לעתים קרובות הם כבר אינם בנמצא ולא יכולים לספר על כך.
כשהחלטתי לחקור ולתעד את תולדות משפחתי, מסיבות שאפרט בהמשך, היה זה בתקופה בה רוב מי שיכול היה לשפוך אור על הדברים, כבר לא היה בין החיים – לכן נאלצתי להסתמך בעיקר על תיעוד. במהלך התחקותי אחר הסיפור המשפחתי הורגשה נוכחותם של ״נושאים שלא מדברים עליהם״, הן מצד אמי והן מצד אבי, ונאלצתי להתעמת עמם. כך הבנתי שנושאים אלה הודחקו לא רק בגלל חוסר נכונותם של הוריי ובני משפחה אחרים לדבר על כך, אלא גם עקב הסתייגויות שלי עצמי בגיל צעיר מלשאול על עברם של הוריי ומשפחתי. העובדה כי נולדתי בישראל, והשתייכותי לדור שראה (בשנות ה-50 וה-60) את החיים בגלות כנחותים מן החיים בארץ, לא הביאו אותי לגלות עניין מיוחד בחיים ״שם״.
ככל שהתקדמתי בעבודתי, נוכחתי שסיפורה של משפחתי לא נוגע רק לסקרנותי האישית, ושיש לה חשיבות עבור ילדי ונכדיי, כמו גם בני המשפחה המורחבת, ללמוד מנין הגיעו אבות אבותיהם, מה היו תולדותיהם, ובהתחשב בתקופת חייהם, מה עלה בגורלם הטרגי.
אנשים חיים את חייהם הפרטיים, מפתחים קריירה, אולי תחביב. אולם הם חיים בהקשר פוליטי וחברתי מסוים, המבנה את חייהם ומשפיע עליהם. מלחמות, משברים כלכליים ותהפוכות פוליטיות מעצבים את ההחלטות האישיות שאנשים מקבלים עבור עצמם ועבור משפחותיהם. לכן, כשניגשים לספר את קורותיה של משפחה צריך לקחת בחשבון את ההקשרים בהם חיו האנשים ולזהות את הצמתים שבין התהליכים והמאורעות עליהם קוראים בספרי ההיסטוריה, ולבין חייהם הפרטיים של יחידים – המרחב בו הפרטי והכללי, מצטלבים. מן הסתם, אין מחסור בצמתים כאלה במאה ה-20, בה מתקיימות תולדותיהם של רוב בני משפחתי.
מטבע הדברים מתפצלים שורשיי לשניים. תהליך עבודתי על תולדות משפחתי התחיל מצד אמי – בני משפחת גוטפלד (Gottfeld) ולוין (Lewin) – מסיבות שיפורטו בפרק הבא. רק לאחר שהתגבשה אצלי ההבנה כיצד, פחות או יותר, עורכים מחקר משפחתי מסוג זה התחלתי לעבוד על צד אבי – בני משפחת גרדווהל (Gradwohl) [1]. אף-על-פי שמוצאן של שתי המשפחות בגרמניה, תולדותיהן, כפי שיודגם בהמשך, שונות בתכלית. עם זאת, כפי שכבר נרמז, בשניהם עלו נושאים מודחקים. המחקר המשפחתי הציף אותם, כפי שמראה מסמך זה.
המחקר מבוסס על מסמכים רשמיים, תמונות וסיפורים משפחתיים שאותרו בארכיונים ציבוריים ופרטיים, כולל תמונות מהעת האחרונה של מקומות המקושרים לתולדות משפחתי. תיאור זה של משפחתי אינו מאוזן, מאחר שעל נושאים ואנשים מסוימים מצאתי יותר מידע מאשר על אחרים – מובן שאין בכך לומר שחשיבותם רבה יותר.
עם התקדמותי במחקר החלטתי לתחום את התקופה עליה אכתוב: המחקר שלי מתחיל בנקודת הזמן המוקדמת ביותר עליה יכולתי למצוא מידע, המאה ה-18, ומפסיק בסוף מלחמת העולם השנייה. זאת כי התחוור לי שאני בעמדת מפתח להתחקות אחר עברה של משפחתי, היות שאני דובר גרמנית (במידת מה) ובתור מי שגדל במשפחה ממוצא גרמני, ההקשר והתרבות הגרמניים אינם זרים לי. עבור הדורות הבאים במשפחה תהיה משימה כזו כרוכה במאמץ רב ובקושי להבין את ההקשר הכולל. בנוסף, אני חוקר במקצועי (אם כי לא היסטוריון), ולכן היה מקום לקוות שיש בידי את הכלים למשימה מסוג זה. לאור כל זאת, את חקר תולדות המשפחה לאחר מלחמת העולם השנייה ניתן להשאיר לדור הבא (אם בכלל יגלה בכך עניין).
במסמך מצורף מופיע עץ המשפחה ובו מידע מפורט על תאריכי לידה, נישואין, פטירה וכדומה. שני המסמכים עתירים שמות ופרטים ועשויים להאיר על קשרים בין תולדות משפחתי לאנשים או למשפחות אחרים. לכן יש לראות בו מלאכה שלא הושלמה, ושבתקווה תורחב בעתיד.
[1] זה היה שם משפחתי עד אמצע שנות ה-60, כששיניתי אותו לגדרון, לאור המגמה באותו זמן ״לעברת״ שמות משפחה כחלק מהניסיון למחיקת הזהות הגלותית ויצירת זהות ישראלית חדשה.