ב טי גראדווהל נולדה ב-27 באוגוסט 1891. לא ידוע לנו דבר על ילדותה או על נעוריה. פיסת המידע המוקדמת ביותר הידועה לנו אודותיה היא כי עזבה את פרנקפורט באוקטובר 1911 בגיל 20. ייתכן שהמעבר היה קשור לנישואיו של אביה מחדש שנה לפני כן, לאחר מות אמה. אולם סביר להניח שהיו סיבות אחרות, או לכל הפחות סיבות נוספות למעבר.

כתובת המגורים הבאה הידועה לנו של בטי היא באינוולידן שטראסה (.Invaliden St) 35 בברלין ב-1913. שנה לאחר מכן (1914) הייתה רשומה כמתמחה. נכון לאותה שנה הייתה רשומה כדיירת באונטר דן לינדן (Unter den Linden) 61, שהייתה ככל הנראה כתובת מסחרית באותו זמן. לאחר מכן, ב-1916, הייתה רשומה שוב כדיירת באינוולידן שטראסה 35.

הדבר המשמעותי ביותר שקרה במהלך אותן שלוש שנים (1913-1916) היה לידת שלושת ילדיה: ליזלוטה (Liselotte), שנולדה ב-11 בינואר, 1913, קרל (Karl) – אבי, שנולד ב-21 באוגוסט, 1914 ואילזה, שנולדה ב-18 במרץ, 1916. יש בידינו תעודות לידה של כל השלושה – הלידות התקיימו במקום מגוריה באינוולידן שטראסה. בכל שלוש התעודות הושמט שם האב. לא ידוע לנו כיצד גודלו הילדים, אך בגיל צעיר למדי שלחה בטי את שתי הבנות למשפחות אומנה מחוץ לברלין: את ליזולט לארפורט (Erfurt) למשפחת מקס ארנשטיין (Max Arenstein) ואת אילזה לקניגזהיטה (Königshütte) שבשלזיה (כיום חוז׳וב (Chorzów) שבפולין) למשפחת שטיבל (Stiebel). הבן קרל נשלח בגיל שבע ל-Kinderheim (בית יתומים) יהודי בדיץ-אן-דר-לאהן, עיירה קטנה הסמוכה לפרנקפורט.
כעשור לאחר הולדת ילדה השלישי, עזבה בטי את גרמניה ב-10 באוקטובר, 1927 והיגרה לבדה לארצות הברית בעקבות אחותה מתילדה/הני, שהיגרה כשנתיים לפני כן. כניסתה לארצות הברית הותרה בזכות אשרת מבקר שקיבלה בהזמנת ״ידיד״: וויליאם נוימן (William Neumann), מרח׳ סמית׳ (Smith) 75, פרת׳ אמבוי (Perth Amboy), ניו ג׳רזי.
לאחר כשבע שנים, ב-1934, היא חזרה לגרמניה עם אחותה לביקור ארוך; יש תמונות מביקור זה עם ילדיה ועם אחותה הני. ב-21 ביוני, 1935, חזרה לניו יורק, שם הייתה רשומה כ״תופרת״ במקצועה. כתובת המגורים שלה נרשמה כרח׳ מס׳ 41, בית 4508, לונג איילנד, ניו יורק.

לאחר שחזרה לארצות הברית, נישאה בטי לג׳יימס סטראוס (James Strouss) (1936). לפי מסמכי ההתאזרחות של בטי גרדווהל מה-11 בנובמבר, 1939, בעלה ג׳יימס נולד בויטינה שביוון ב-1889 והגיע לניו יורק במאי 1906. לא ייתכן שהיה אב ילדיה של בטי.

למעשה, מסמך ההתאזרחות שלה מעניין מבחינה זו: במסמך זה היא מפרטת את תאריכי הלידה ומקומות מגוריהם של שלושת ילדיה נכון לזמן מילוי הטופס; היא גם מציינת שאבי ילדיה הוא ״צ׳רלס גרדווהל שנפטר בגרמניה״. היא מוסיפה מיד לאחר מכן ש״רק פעם אחת נישאתי מבחינה חוקית״ (ככל הנראה הכוונה לג׳יימס סטראוס). יוליה נוימן (Julia Neumann), בעלת חנות מפרת׳ אמבוי, רשומה כעדה להליך ההתאזרחות. סביר שהייתה אשתו של וויליאם נוימן, שנרשם כ״ידיד״ של בטי כאשר הגיעה לארצות הברית לראשונה בהזמנתו, 12 שנה לפני כן.

ישנה אפשרות שאחד ״צ׳רלס גרדווהל״ היה אכן אבי ילדיה ו״נפטר בגרמניה״, אך לא מצאנו זכר לאדם כזה. אפשרות נוספת היא שאבי הילדים היה אדם נשוי בשם צ׳ארלס או קרל אך עם שם משפחה אחר, אותו רצתה להסתיר, אולי מכיוון שתמך כספית בה ובילדיה עד לעזיבתה לארצות הברית. בתעודת הנישואין – כמו גם הלידה – של אבי, שם האב מצוין בעברית כ״שמואל״.
נראה שזהותו של סבי תישאר בגדר תעלומה.

ב-1939 עברה בטי לגור ברחוב 83 מערב, 138 בניו יורק. באותה שנה הצליחה גם להביא את בתה הבכורה, ליזולט לארצות הברית. לילו (או ליליאן – Lillian, כפי שנקראה בארצות הברית), הצליחה לעזוב את גרמניה, תחילה ללונדון לשמונה חודשים לפני פרוץ המלחמה ב-1939, ומשם לניו יורק. בעת תהליך המעבר גם שינתה את שם משפחתה לסטראוס – שמה החדש של אמה, ככל הנראה לצורך קבלת אשרת כניסה לארצות הברית. שני ילדיה האחרים של בטי ניצלו גם הם מזוועות המשטר הנאצי. קרל היה בארץ ישראל החל מ-1935 (ראו המשך) ואילזה הצליחה למצוא עבודה בבאזל שבשווייץ בסוף שנות ה-30, שם העבירה את שנות המלחמה. לאחר המלחמה היגרה גם היא לארצות הברית. על אף שבטי עזבה את ילדיה בגרמניה כשהיו בשחר נעוריהם והיגרה לארצות הברית, היא שמרה על קשר איתם, והילדים שמרו על קשר אחד עם השני.

בטי גרדווהל נפטרה ב-8 באפריל, 1940, בגיל 49. יש בידינו מכתב מאחותה הני שנשלח מפרת׳ אמבוי, ניו ג׳רזי לקרל שבחיפה. המכתב, שנכתב באנגלית, מיידע את קרל על מות אמו בבית החולים בניו יורק לאחר מחלה ממושכת. הן אחותה הני והן בתה לילו היו עמה בעת פטירתה. לבקשתה, גופתה נשרפה.