משפחת גוטפלד

סבי סאלי גוטפלד נולד ב-1891 בעיר קולמזה (Culmsee ,Kulmsee), חלמז'ה (Chelmza) בפולנית, גם היא במחוז פוזן.

לאחר חלוקת פולין הראשונה (1772) סופחה חלמז'ה לקיסרות הפרוסית. בימים ההם היו בה רק שש מאות תושבים. למשך תקופה קצרה במאה התשע-עשרה, בימי שלטונו של נפוליאון, היא הפכה לחלק מדוכסות ורשה, אך הוחזרה לפרוסיה לאחר קונגרס וינה (1815). אוכלוסיית העיר מנתה 1200 איש בשנת 1831 ו-3000 תושבים בשנת 1871. מצבה הכלכלי השתפר מכיוון שהיא הפכה למרכז עירוני בעבור הכפרים שסביבה. הקמת מפעלי הייצור החקלאי וכן הקמת מסוף רכבת, שהסתיימה בשנת 1882, קידמה את העיר עוד. האוכלוסייה גדלה מ-3400 איש בשנת 1880 ל-10,600 בשנת 1910. אך התפתחותה של העיר נבלמה עם תחילת מלחמת העולם הראשונה. תנאי החיים הידרדרו ומהומות התרחשו ברחובות לעיתים קרובות. פולנים התנגדו לגרמנים ויצאו בהפגנות מחאה נגד לימוד-בכפייה של השפה הגרמנית בבתי הספר.

בשלהי המאה התשעה-עשרה היוו היהודים שמונה אחוזים מכלל האוכלוסייה המקומית; הם בנו בית כנסת בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה. בית העלמין היהודי, ששטחו היה מחצית ההקטר, הוקם בשנת 1792 על גבעה קטנה, כיום רחוב מאיה (Maja) 3. בית העלמין נהרס כליל על ידי הנאצים, אך בשנים האחרונות הוא זוכה לשחזור. במקום הייתה חומה וביתן של חברא קדישא בכניסה. בשנת 2004 הוחזר המקום לאיחוד הקהילות היהודיות הדתיות.

סאלי היה מבוגר בארבע שנים מאשתו אמה. יש בידינו מידע על מקורות משפחתו מתחילת המאה התשע-עשרה. אנו יודעים גם מי היה הסבא-רבא שלו ופרטים מספר על משפחת גוטפלד.

סבא-רבא של סאלי היה אברהם (Abraham) גוטפלד, זגג; הוא נשא לאישה את פוגל/פויגלכה סלומון (Vogel/Voegelche Salomon) בעיירה טוכל/ טוכולה (Tuchel/ Tuchola). היו להם שישה ילדים, וכולם נולדו בטוכל: סימון (Simon, 1815), ברוך (Baruch, 1818) שנפטר בינקות; ננקה (Nanke, 1819), גלה (Gelle, 1823), סלומון (Salomon, 1825), ובונה (Bune, 1828). עבור סימון וננקה יש תיעוד שלמדו בבית הספר בטוכל ב-1828.

סימון גוטפלד, הבכור מבין ילדיו של אברהם וסבו של סבא סאלי, נשא לאישה את מריה (Maria) לבית סטרגרטר (Stargardter) בטוכל. הוא ואחיו סולומון היו שניהם זגגים. סימון גוטפלד הלך לעולמו לפני 1899, רעייתו מריה נפטרה בין 1899 ל-1920 (אין רישום מדויק של תאריכים). סימון ואחיו היו שניהם רשומים בבית הכנסת בצ'רסק (Czersk). בשנים 1876-1854 הם התגוררו בקרשין, או קרז'ין (Karschin/Karszyn), ולאחר מכן בברוס (Bruss), שם נולד אביו של סאלי, איזאק (Isaac) גוטפלד, ב-1856.

איזאק עבר מברוס לקולמזה (חלמז'ה), שם היה חבר הקהילה היהודית במשך שנים רבות. הוא נשא לאישה את אשתו הראשונה מינה צדק (Minna Zadek/ Zadeck), אמו של סאלי, בקולמזה. כתובתם בקולמזה הייתה רחוב הכנסיות(Kirchenstrasse) 9 ומאוחר יותר רח' וילהלם (Wilhelmstrasse) 34. מינה צדק נולדה בברוכנובו (Bruchnowo) ב-1866 ונפטרה ב-1898 (בגיל 32) בקולמזה. הוריה היו אהרון צדק (Aron Zadek) וג'ולי טוביאס (Julie Tobias). אהרון צדק היה סוחר בקולמזה; הוא נפטר לאחר שנת 1910 (לא נמצאה שנת פטירה מדויקת). רעייתו ג'ולי נולדה בפורדון (Fordon), כיום חלק מביזגוזץ'-ברומברג, ונפטרה בקולמזה ב-1910.

לאיזאק ומינה גוטפלד נולדו 8 ילדים: המבוגר, טוביאס, נולד ב-1889 בפליוושצ'בו Plywaczewo. כל יתר ילדיהם נולדו בקולמזה:  פאולינה (1890) שנפטרה בילדותה; סאלי, סבי (1891); סימון (1893); אלה (1894) שנפטרה בגיל צעיר; גיאורג (1895) שנפטר בגיל צעיר; ליאו (1897)  שנפטר גם הוא בגיל צעיר, ובת הזקונים סלמה (1898). האם מינה נפטרה באותה שנה, 4 חודשים אחרי לידת סלמה.

ארבעה מילדיהם של מינה ואיזאק נפטרו בינקותם או בילדותם. לאור העובדה שהאם, לאחר 8 הריונות ב-9 שנים, נפטרה בגיל 32, סביר להניח שהיה מדובר במחלה או בתנאי חיים שגרמו לתוצאה קשה זו. בכל אופן, סבא סאלי איבד את אימו כשהיה בן שבע. שכנה שלהם מקולמזה, גב' שטיינהרט (Steinhardt) סיפרה שכאשר נפטרה אימו, סאלי לבש שק ופיזר אפר על ראשו, כמנהג המסורת היהודית בשעת אבל.

מסמך מעניין הוא צוואתם של הוריה של מינה צדק, חמיו של איזאק, שנחתמה ב-1910 בידי אהרון צדק לאחר שבתו כבר נפטרה. יורשי נכסיו היו ילדיו החיים, הנרייטה, וילהלם ואדולף (Henriette, Wilhelm, Adolf) וארבעת נכדיהם – ילדיה של בתם המתה מינה: טוביאס גוטפלד, המתואר במסמך כחייט, בנו של הזגג איזאק גוטפלד והמתגורר בקולמזה, סאלי גוטפלד, המתגורר בקולמזה, סימון גוטפלד, המתאר כשוליית זגג והמתגורר בקולמזה, וכן סלמה גוטפלד המתגוררת בברוס. חתנם איזאק אינו מוזכר בצוואה.

אביו של סאלי איזאק נשא אישה שנייה ביוניסלב (Unislaw) ב-1899, אישה שהייתה צעירה ממנו ב-16 שנים. אשתו השנייה, פרידה כהן (Friede Cohn),נולדה ב-1872 בטופורז'יסקו (Toporzysko) והתגוררה ביוניסלב. היא הייתה בתו של לואיס ליפמן כהן (Louis Lippmann Cohn). לאיזאק ופרידה לא נולדו ילדים משותפים אבל היה לה ילד משלה, כנראה מנישואים קודמים, ולו היו ארבעה. מסיפורים ששמענו עולה שאשתו השנייה לא הייתה טובה כלפי ילדיו של איזאק. סופר שהיא דאגה להכין לבן שלה לארוחת עשר לבית הספר אוכל טוב יותר בהשוואה למה שהכינה לילדיו של איזאק. הם התגרשו ב-1907. איזאק עזב את קולמזה לאחר מלחמת העולם הראשונה ועבר לברלין ב-1920.

לאחר שהשלים את השכלתו היסודית, בסביבות שנת 1905, עזב סאלי את בית אביו. הוא נשלח אל ביתו של "אמן" פחחות (Klempnermeister) להתגורר אצלו, לעבוד בתור שולייתו וללמוד מקצוע. זה היה המנהג באותם ימים בקרב תושבי עיירות, שלא יכלו לשלוח את ילדיהם לבתי הספר בערים הגדולות. כמעט שאין לנו מידע על פרק זה בחייו, מלבד העובדה שהוא ככל הנראה למד היטב את המקצוע והפך מאוחר יותר למומחה בפחחות מצטיין בתחומו. בגיל 19, ב-1910, הוא עזב את קולמזה ועבר לתורן (תורון). כמה שנים מאוחר יותר, בשנת 1914, הוא התגייס לצבא והשתתף בקרבות מלחמת העולם הראשונה.