ב
פאתי העיר אלצנאו (Alzenau) משתרע על גבעה קטנה בית הקברות היהודי של הרשטיין. בית הקברות הוקם ב-1812 על-ידי מיכל גרדווהל (Michel Gradwohl), סבא-רבא של סבא-רבא שלי. הוא גם קבור שם, לצד אשתו, ילדיו, נכדיו ומשפחותיהם. בית הקברות היה פעיל עד 1938, כשאחרוני היהודים שהתגוררו בהרשטיין נאלצו לעזוב את בתיהם ולעבור לפרנקפורט, טרם גירושם כמה שנים לאחר מכן למחנות המוות. אני רואה את הרשטיין כמקום בו משפחת גרדווהל הכתה שורש במאות ה-18 וה-19, לפני שהתפזרו מרצון או בכפייה במהלך המאה ה-20.

העיירה הרשטיין ממוקמת בחלקה הצפוני של בוואריה, המכונה פרנקוניה התחתונה (Lower Franconia), סמוך לגבול עם מדינת הסה (Hesse). הנסיעה לפרנקפורט ברכבת או במכונית אורכת כ-30 דקות. ב-1975, כתוצאה מרפורמות מנהליות, סופחה הרשטיין לעיר השכנה, הגדולה ממנה, אלצנאו. העיר, המונה ב-20,000 תושבים, שוכנת בחבל ארץ שופע גבעות, כרי אחו ונהרות ציוריים, מוקף יערות וכרמים. חבל ארץ זה מתפאר במסורת ארוכה של ייצור יינות, במיוחד יינות לבנים. כיום הוא מהווה מוקד תיירותי, עם מסלולי הליכה ושמורת טבע בשם שפסארט (Spessart).

אלצנאו מתגאה בכלכלה המשגשגת ובאיכות החיים שלה. בעיר פועלים חברות היי-טק, מוסדות חינוך רבים ובית-חולים מתקדם. בעיר גם כמה כנסיות עתיקות, לצד ארמון מרשים למראה מהמאה ה-16 המשמש כיום לקונצרטים ולאירועי תרבות אחרים. העיר לא הופגזה במלחמת העולם השנייה, כך שרבים מהמבנים הישנים (לרבות מקומות מגוריהם לשעבר של בני משפחת גרדווהל) נשמרו.

קשה להעריך מתי התחילה ההתיישבות היהודית בהרשטיין; ישנה סברה שיהודים חיו שם כבר במאה ה-14. תולדותיה הידועות של משפחת גרדווהל בהרשטיין מגיעות עד למאה ה-18. מסמכים רשמיים מלמדים שב-1789 היו 70 יהודים בעיר, מביניהם 17 יהודי חסות (Schutzjuden) שקיבלו אישור מיוחד מהשליט המקומי להתיישב באזור. במרשם האוכלוסין של העיר לשנת 1817 רשומים 35 ראשי משפחה יהודים בשמותיהם החדשים, שאותם יהודים בגרמניה אימצו לצורך רישומם ברשויות. מהלך זה היה תוצאה של מדיניות האמנציפציה של היהודים, שהתפשטה באירופה בעקבות כיבושי נפוליאון והניעה תהליך אשר בסופו נהגו ביהודים מבחינה חוקית באופן שוויוני, בהתאם לחוקים של המדינה בה חיו. המשפחות הבולטות בקהילה היהודית בהרשטיין בתחילת המאה ה-19 היו משפחות רוטשילד, גרדווהל והמבורגר.
לא ידוע לנו מתי הגיע הגרדווהל הראשון להרשטיין, ומהיכן. על-פי מקור אחד, שורשיה של המשפחה בחבל אלזס-לורן (Alsace-Loraine) בגבול גרמניה-צרפת; השם גרדווהל אכן מופיע במסמכים גנאלוגיים בשטרסבורג, אך לא עלה בידי למצוא קשר ישיר לבני המשפחה בהרשטיין.

מיכל נולד ב-1755 לאביו דוד גרדווהל, ככל הנראה בהרשטיין; המידע על דוד אינו חד משמעי, אך נראה שנולד בסביבות 1725 (מקום היוולדו אינו ידוע). לדוד היו עוד שני בנים, איזאק (Isaak) וסימון (Simon), ובת בשם רייך (Raich, לפרקים Reichel, Raya, Raik), שנולדה סביבות 1760.

מיכל התחתן עם גרטרוד יוסל (Gertraud Jossel), שנולדה בשליכטרן (Schluechtern) ב-1757. היו להם שלושה בנים – יאקוב (Jacob), הרץ (Herz) ולזרוס (Lazarus) – ושתי בנות – בלה (Bella, או Belle, Beile, Bila) ומרלה (Merle). במסמך רשמי של העיר מ-1825, מוזכרים שלושה מבני משפחת גרדווהל: מיכל, יאקוב והרץ. כולם מתוארים כסוחרים במיני מרכולות שונות.

מיכל גרדווהל נפטר בהרשטיין ב-1842, בגיל 87. על גבי המצבה שלו מצוין בבירור שהקים את בית הקברות היהודי (״מקים בית עולם״). אשתו נפטרה 21 שנה לפניו (1821).

בנו של מיכל, יאקוב גראדווהל, נולד ב-1781. הוא מתואר על גבי מצבתו כ״מורה״ (״להרר״ באותיות עבריות, שפירושו ״מורה״ בגרמנית). הוא התחתן פעמיים במהלך חייו: נישואיו הראשונים היו לרסשן שטראוס (Roeschen Strauss), עמה נולדו לו שלוש בנות: פרומט (Fromet, ילידת 1821), הנלה (Haenle, ילידת 1823) ומינדל (Muendel, ילידת 1825). נישואיו השניים היו ליטה לוונשטיין (Jette Loewenstein, שנת לידה לא ידועה). ליאקוב היו ארבעה ילדים מאשתו השנייה: רגינה (Regine, ילידת 1830), מאתס/מתתיהו (Mathes, או Matthaeus, Matthias, יליד 1833), דוד (David, יליד 1836, נפטר בגיל שנתיים) ועמנואל (Emanuel , יליד 1839). יאקוב נפטר באותה שנה בה נולד בנו עמנואל – כשלוש שנים לפני אביו מיכל.

בנו של יאקוב, מאתס/מתתיהו, נישא לבלימכן וייל (Bluemchen Weil, ילידת 1832), בתו של רפאל (Raphael) וייל, שהיה בעל חנות מכולת. רישומים מראים כי הרב בחתונתם היה האדון אדלר, וכי שני העדים היו לב גרינבאום (Löw Grünbaum), מרתיח סבון, ואבי הכלה.

מאתס/מתתיהו נולד לקהילה יהודית מפותחת שלרשותה עמדו כל מוסדות הליבה הנחוצים עבור קיום חיים יהודיים אורתודוכסים שהיו נהוגים אז. לקהילה היה בית כנסת שנבנה בסביבות 1817, בית קברות שהוקם (על-ידי מיכל) ב-1812, מקווה ובית ספר. היה רב ומורה לענייני דת שהיה גם השוחט. המורה הראשון בבית הספר היהודי, ישראל ואהלר (Israel Wahler), החזיק בתפקידו במשך 48 שנה (!).

עושה רושם שהקהילה היהודית הייתה מעורה היטב בחיי העיר, כפי שמדגים הסיפור הבא: מעט לפני שהבשילו הענבים, סמוך למועד הבציר, היו ציפורים פוקדות את הכרמים הרבים של הרשטיין ומכרסמות בהם. במטרה להגן על הענבים, הטילה העיר על התושבים תורנות, במסגרתה הבריחו את הציפורים באמצעות רעשנים. מאתס/מתתיהו (לצד תושבים יהודים נוספים) נכלל ברשימות התורנות, למרות שמטבע הדברים לא היו כרמים בבעלותו.

לבני הזוג מאתס/מתתיהו ובלימכן גראדווהל נולדו שבעה ילדים, כולם בהרשטיין: יאקוב, הבכור (שנקרא על שם סבו), יליד 1857; ברנהרד (Bernhard), יליד 1859 – סבא-רבא שלי; גרטכן (Gretchen), ילידת 1861; גטץ (Goetz, או Gustav), יליד 1863; ברברה (Barbara או Babette), ילידת 1865; רפאל (Raphael), יליד 1867; ולאופולד (Leopold), יליד 1872. מעניין לציין כי ששת הילדים הראשונים נולדו תוך עשור (1857-1867), ובמרווחים קבועים למדי. בלימכן נפטרה ב-1886 (1888?); מאתס נפטר ב-1891.

מאתס היה אופה במקצועו. עובדה זו ידועה לנו בזכות מודעת דרושים שפרסם בעתון הקהילה היהודית של בוואריה (Bayerischen Israelitischen Gemeindezeitung) ב-22 בנובמבר, 1865 המחפשת אחר שוליה למאפיה שלו בהרשטיין.

מלבד אחיו עמנואל, שהיגר לארצות הברית בגיל צעיר וחי בבלטימור, דורו של מאתס היה האחרון לדבוק בקהילת אבותיו (הרשטיין). בדור הבא כבר ניתן להבחין בשבירה הדרגתית של דפוס זה, שהתבטאה בעזיבתם של כמה מבני המשפחה את עיר מולדתם בחיפוש אחר הזדמנויות מבטיחות יותר. זאת כמובן במקביל להתפתחותם של התעשייה והמסחר המודרניים, ולפיתוח העירוני של אמצע המאה ה-19. ברשותנו המידע הבא על אודות חמשת ילדיו של מאתס: גרטכן חיה בהרשטיין כל חייה ונפטרה שם ב-1928. הכתובת על מצבתה מציינת כי נפטרה ״בתולה״ (כלומר מעולם לא נישאה).

ברנהרד ואחיו גטץ עזבו את הרשטיין לפרנקפורט בשלהי שנות ה-80 של המאה ה-19. סיפורו של ברנהרד יסופר בפרוטרוט בהמשך. גטץ נפטר בפרנקפורט ב-1939. ברברה נישאה לדניאל (גדליה בן רפאל) רוטשילד (נולד ב-1859 בהרשטיין). היה להם בן, מנפרד (Manfred), שנולד בהרשטיין ב-1900. המשפחה חיה שם עד למותו של דניאל ב-1934. לאחר מכן עזבה ברברה את הרשטיין ועברה לאשפנבורג (Aschaffenburg) כדי לחיות עם בנה מנפרד.

הבן הנותר, רפאל, היה סוחר בהרשטיין. ב-1899 נישא לרגינה רוטשילד (Regina Rothschild, נולדה בהרשטיין ב-1873). זו הייתה החתונה השנייה באותה שנה בין המשפחות גראדווהל ורוטשילד שנערכה בהרשטיין (אחרי אחותו ברברה). לזוג נולדו שני ילדים, שניהם בהרשטיין: בטי (Betty, ילידת 1900) ומקס (Max, יליד 1901). מקס למד רפואה והיה רופא-משפחה בהרשטיין (ראו טקסט ממוסגר). ב-1938 התאפשר למקס ולבטי, שבשלב זה כבר היו נשואים ועם ילדים משלהם, להגר לארצות הברית. ההורים, רגינה ורפאל גרדווהל, החליטו להישאר בגרמניה. ב-4 בנובמבר, 1938, בהתאם לחוקי נירנברג, ״נמכרו״ ביתם ורכושם והם נאלצו לעבור לפרנקפורט. הם גרו בתחילה במוזיקנטנווג (Musikantenweg) 11, ומאוחר יותר בווינדק שטראסה (.Windeck St), שם התגוררו משפחות יהודיות רבות בתנאי צפיפות קיצוניים. מאוחר יותר גורשו לטרזיינשטדט, שם נרצחו: רפאל ב-4 בנובמבר, 1942, ורגינה ב-27 בפברואר, 1944.