ברנהרד גראדווהל נולד בהרשטיין ב-1859, בן שני להוריו מאתס ובלימכן גראדווהל. בדומה לאחיו עסק במסחר, ותואר במסמכים רשמיים כסוחר. עוד בדומה לאחיו, התחתן בהרשטיין ב-3 ביוני, 1886, נישא למתילדה בורנהיימר (Mathilde Bornheimer) ממילטנברג (Miltenberg), בוואריה (עיר שכנה להרשטיין), שהייתה מבוגרת ממנו בשש שנים. לאחר שנישאו עברו לפרנקפורט, שם פתח ברנהרד לימים חנות ל״קפה, שמן ומצרכי יבוא״ (Kaffee, Oel und Kolonialwaren) – מעין חנות כלבו בה ניתן היה לקנות דברי מאכל מיובאים (יבשים), אך גם סירים, מחבתות, מטאטאים וכדומה. כתובתה הראשונה (1896) של החנות הייתה ברנר שטראסה (.Broenner St) 6, (קומת קרקע). המקום הורחב ב-1900 וכלל את הקומה הראשונה, והורחב בשנית ב-1905, כשנוסף ה-Hinterhaus (הבית האחורי). בתחילה היה לו שותף לעסקים – ארנסט אשר (Ernst Ascher). העסק היה רשום בהתאם כ״גרדווהל ואשר״ (Gradwohl & Ascher). החל מ-1900 היה העסק רשום על שמו בלבד. ב-1913 הועבר העסק לזוימשטראסה (Seumestraße) 3, שם נשאר ליותר מ-25 שנה – עד למותו של ברנהרד.
למה עזב ברנהרד את הרשטיין, עיר אבותיו, ועבר לעיר הגדולה? האם היה הרפתקן? האם נישואיו למתילדה בורנהיימר העמידו לרשותו את האמצעים לצאת לדרך חדשה? מכל מקום, מדובר בסטייה ניכרת מדרכי המשפחה עד אז. אף על פי שפרנקפורט לא הייתה רחוקה מאוד, היה עליו להסתגל לאורח חיים שונה בתכלית בעיר הגדולה.
פרנקפורט הייתה מרכז מסחרי חשוב בו נטלו יהודים חלק פעיל מאות בשנים. קורותיה של הקהילה היהודית שם מלמדים על שגשוג והצלחה מחד, ועל מחסור, התנכלות, טבח וגירוש מאידך. הגטו היהודי (Judengasse), המקום היחיד שהיה מותר למגורי יהודים במשך מאות שנים, היה רחוב צר בו חיו בתחילה מאות ספורות של יהודים בלבד. לימים התגוררו בו 3000 נפשות בתנאי צפיפות קשים. מאחר שהבתים היו עשויים עץ, ניתן היה להציתם בקלות, מה שארע לא אחת, בזדון. ואולם, זהו כור מחצבתה של שושלת הבנקאים המפורסמת רוטשילד, ומקום משכנם ופועלם של הוגים יהודים בולטים דוגמת אברהם גייגר, שייסד את היהדות הרפורמית, ורפאל הירש, שהקים את הזרם הנאו-אורתודוכסי.
חלקה האחרון של המאה ה-19, במהלכה הגיע ברנהרד גרדווהל לפרנקפורט, הייתה עידן של שגשוג ושל יציבות יחסית, במדינה גרמנית מאוחדת – האימפריה הפרוסית. היהודים, שקיבלו אמנציפציה, שגשגו באופן יחסי והורשו להתגורר מחוץ לגטו. ברנהרד בחר לגור ולנהל את עסקיו בקצה המזרחי (Ostende) – מקום מושבם של הקהילה האורתודוכסית ושל מוסדות יהודים רבים. על אף שהחליף כתובות לא פעם, מעולם לא עזב את הקהילה.
לברנהרד ומתילדה לא נולדו ילדים ונישואיהם נמשכו שלוש שנים בלבד. מתילדה נפטרה ב-1889 בגיל 36 מהרעלת דם. היא קבורה בבית הקברות האורתודוכסי ראט בייל (Rat Beil) בפרנקפורט.
שנתיים לאחר מות אשתו הראשונה נישא ברנהרד לקורנליה (Cornelia, או Knendel) וורצמן (Wurzmann), מפירט (Fuerth), בוואריה (ילידת 1866). לזוג נולדו שתי בנות: בטי, סבתי (ילידת 1891) ומתילדה (ילידת 1894, שככל הנראה נקראה על שם אשתו הראשונה). בהתכתבויות ובכותרות של תמונות משנים מאוחרות יותר היא קרויה חנה (Hannah) או הני (Henny). נראה שמתילדה היה שמה הגרמני הרשמי, וחנה שמה היהודי. עושה רושם שמשפחתה העדיפה לקרוא לה בשמה היהודי.
סיפורו של ד״ר מקס גראדווהל (Max Gradwohl)
מרפאתו של ד״ר מקס גראדווהל
כשערכתי את המחקר על משפחת גרדווהל בהרשטיין, נתקלתי בסיפור יוצא דופן: ד״ר אינגריד גרנדל (Ingrid Grendel), רופאת משפחה בגמלאות שעבדה במשך שנים רבות בהרשטיין, העלתה על הכתב את קורות משפחתו של ד״ר מקס גרדווהל. היא עשתה זאת כיוון שזכרה שבשנות ה-60, כשהקימה את מרפאתה בהרשטיין, רבים ממטופליה דיברו על der Hörsteiner Judedoktor – ein sehr tüchtiger Arzt und ein gutter Mensch (״הדוקטור היהודי מהרשטיין – רופא מצוין ואדם טוב״). החלטתה של רופאה להעלות על הכתב את קורות משפחתו של עמיתה למקצוע מלמדת משהו על החותם שהשאיר ד״ר גרדווהל על העיר. שארית קטע זה מבוססת על קטעים מעבודתה שתורגמו מגרמנית, כמו גם ממידע 'קיבלתי מאחייניתו, הגב' סוזן ת'ורפ, שגם הוסיפה תמונה שצולמה בארה"ב של מקס, אשתו אריקה ובנם וולטר.
מקס גרדווהל (אחיין של ברנהרד גרדווהל) נולד בהרשטיין ב-1901, הילד השני אחרי אחותו בטי, להוריו רפאל ורגינה גרדווהל בביתם שבויינברגשטראסה (Weinbergstrasse) 19. לאביו הייתה חנות שמכרה סחורות שונות ונעליים. חייהם היו צנועים: רפאל עבר מדלת אל דלת עם מזוודה ומכר את מרכולתו. ככל הנראה, הם עבדו קשה מאוד על-מנת לאפשר לבנם ללמוד.
מקס למד בבית הספר היסודי (Volksschule) בהרשטיין. עם סיום לימודיו שם החל ללמוד בגימנסיה ההומניסטית (Humanistisches Gymnasium) באשפנבורג (Aschaffenburg), בה סיים את לימודיו ב-1921. באותה שנה נרשם לפקולטה לרפואה באוניברסיטת פרנקפורט. על-מנת להקל על הוריו עשה מאמץ ניכר להשלים את לימודיו בהקדם האפשרי, ואכן עבר את בחינות ההסמכה ביוני 1926. עם סיום לימודיו עבר שורה של התמחויות בבית החולים המרכזי בויסבאדן (Wiesbaden), שם קיבל את הדוקטורט שלו מפרופ׳ אמבדן (Embden) ב-1929.
עוד בקיץ 1928 הקים מרפאה בהרשטיין. במהרה הפך אהוד על הבריות, ובשנות ה-30 פתח מרפאה נוספת בדטינגן (Dettingen). הוא נישא לאריקה רוזה ארפלד (Erika Rosa Arfeld) ב-1933. אריקה הגיעה מדיץ-אן-דר-לאהן (Diez-an-der-Lahn), עיר המקושרת לתולדות המשפחה בדרך אחרת. בנם היחיד וולטר נולד ב-1934.
ד״ר גרדווהל קנה לעצמו שם כרופא מצוין וכאדם טוב. במקרה אחד, דאג לבקר פעמיים ביום נער בן 11 עם בעיה חמורה בלב, עד שהשתפר מצבו. שני תושבים מבוגרים של הרשטיין סיפרו לד״ר גרנדל כי ד״ר גרדווהל הציל את חייהם בתקופה בה לא היו תרופות אנטיביוטיות, כשכל מחלה פעוטה הייתה עלולה להוות סכנת חיים. בנוסף סיפרו על מקרים בהם ד״ר גרדווהל לא חייב תשלום על עבודתו. מקרה אחר שארע היה מתקפה אכזרית של אנשי ס.ס. ב-31 באוגוסט, 1933 על שלושה מיהודי הרשטיין, במהלכה נפצע קשה הקצב בן ה-55 מוריץ לוונטל (Moritz Loewenthal). ד״ר גרדווהל חמק החוצה בזמן שאנשי הס.ס. פשטו על הרחובות על-מנת לטפל בפצועים, ולמעשה הציל את חייהם.
עם החמרת מצבם של היהודים בגרמניה הגירתה של משפחת גרדווהל הייתה מחויבת המציאות. תחילה שקלו להגר לארץ ישראל, אך גב׳ גרדווהל לא רצתה לגור בקיבוץ, ולכן עברו לארצות הברית. המשפחה הגיעה לארצות הברית ב-1938. שם עסק ד״ר גרדווהל כרופא ב-Kew Gardens, ניו יורק במשך 15 שנה. במהלך אותה תקופה השלים התמחות נוספת – פסיכיאטריה. בהמשך עבר לבוליוור (Bolivar), טנסי ב-1955, שם גרו כמה מבני משפחתה של אשתו. הוא עסק שם כפסיכיאטר בבית החולים הפסיכיאטרי המרכזי של טנסי-מערב (Tennessee Western State Psychiatric Hospital), עד לפרישתו. אז עבר לממפיס, טנסי, שם נפטר ב-1975. אחרי המלחמה, כתגובה לשואה שבה נרצחו שני הוריו, מקס "כעס על אלוהים" וחדל כל קשר עם הדת היהודית. את בנו היחיד הוא חינך כחסר דת, וביתו של וולטר וגם נכדתו הפכו לנוצריות והתחתנו בכנסיה.
מקס גרדווהל
מקס גרדווהל היה דודו של מרטין ויינברג- מקס (Martin Weinberg) בנו של אחותו בטי. ב-2010 נפגשנו אני ובת-דודתי בטי עמו ועם אשתו.
ידועות לנו כתובות המגורים הבאות של ברנהרד בפרנקפורט:
הנאואר לנדשטראסה (Hanauer Landstraße) 20, קומה שלישית (1891); גרונה שטראסה (Grüne Straße) 31, קומת קרקע (1900); הרמסווג (Hermesweg) 20, קומת קרקע וקומה ראשונה (1905) – נראה שעלה בידו להרחיב את מקום מגוריו; מאולברשטראסה (Maulbeerstraße) 4 (1908); בלייכשטראסה (Bleichstraße) 25 (1909), זוימשטראסה (Seumestraße) 3 (1913-1930) – הכתובת בה גם בית העסק שלו היה רשום. כפי שכבר צוין, כל הכתובות היו ברובע האוסטאנדה (הקצה המזרחי) של פרנקפורט.
על בסיס כתובות המגורים שלו ניתן להסיק שברנהרד היה חבר ב- Israelitische Religionsgesellschaft (האגודה הדתית העברית) והתפלל בבית הכנסת שלה, עדת ישורון, שכתובתו הייתה בתחילה בשוטצנשטראסה (Schützenstraße) 14. הרב של בית הכנסת (טרם זמנו של ברנהרד) היה הרב שמשון רפאל הירש (Samson Raphael Hirsch).
הרב הירש היה המייסד והמנהיג של תנועת היהדות האורתודוכסית העכשווית (או בשמה האחר, נאו-אורתודוכסיה), שדגלה בשילוב בין אורח חיים מודרני ואורח חיים יהודי הלכתי. התנועה הייתה למעשה תגובה ליהדות הרפורמית שהתפתחה בגרמניה במאה ה-19 וקידמה שילוב בחברה הכללית תוך נטישתם של מנהגים ופולחנים יהודים. הנאו-אורתודוכסיה קראה ליהודים להשתלב בחברה הגרמנית הכללית במקום לחיות בבידוד (מנהגם של היהודים מזה מאות שנים), אך מבלי לאבד את זהותם היהודית הייחודית. סיסמתו של הרב הירש הייתה: "תורה ודרך ארץ", כלומר שילוב אורח החיים היהודי-אורתודוכסי עם זה המקומי.
על חייו של ברנהרד בפרנקפורט ידועות לנו העובדות הבאות: בתחום העסקים ידוע שפירק את השותפות (מסיבות לא ידועות) והמשיך לנהל את העסק לבדו. העובדה כי העסק שרד מעידה על יציבותו. לפי רישומים של רשות המסים המרכזית, העסק של ברנהרד גרדווהל חדל מלהתקיים ב-31.12.1924, ורישומו בוטל לבסוף ב-07.09.1925. מיד לאחר מכן, עוד באותו היום, נרשם עסק חדש על שמו – חנות לממכר אלכוהול, אותה ניהל החל מה-01.01.1925 – כך שלמעשה ניהל שני עסקים במקביל במשך 9 חודשים. הוא ניהל את החנות השנייה במשך כשנתיים, עד שהפסיקה לפעול ב-31.03.1927, והוסרה ממרשם החברות ב-28.04.1927, שלוש שנים לפני מותו.
חיי המשפחה של ברנהרד ידעו עליות ומורדות. אשתו השנייה, קורנליה, נפטרה ב-1909. שנה וחצי לאחר מותה, נישא ברנהרד בשלישית ליוהנה שטרנברג (Johanna Sternberg, ילידת פרנקפורט, 1871). חודשים מספר לאחר מכן, באוקטובר 1911, עזבה בתו הבכורה בטי את הבית ואת העיר פרנקפורט ועברה לברלין. מסמכים מעידים כי כעשור לאחר מכן, ב-22 ביוני, 1922, נישאה בתו השנייה מתילדה (או הני) ליאקוב האס (Jacob Haas), איש עסקים/סוחר מפרנקפורט. האס נולד ב-1886 באוברווזל (Oberwesel, Kreis Sankt Goar), וכתובתו בפרנקפורט הייתה זנדווג (Sandweg) 24. שנה וחצי לאחר חתונתם – ב-12 בינואר, 1924 – נסע יאקוב לארצות הברית, ככל הנראה בהזמנת דודו ס. וו. שוסטר (S. W. Schuster). אשתו מתילדה הצטרפה אליו כשנה לאחר מכן והגיעה לניו יורק ב-10 בדצמבר, 1925.
ברנהרד נפטר ב-28 במרץ, 1930. הוא נקבר לצד אשתו קורנליה, אֶם בנותיו, דבר המעיד כי קנה חלקת קבר עבור עצמו בבית הקברות כשקבר אותה.
אשתו השלישית, יוהנה, התגוררה בשנים 1933-39 ברנשטראסה (Rhönstraße) 39; היא נפטרה ב-1940 מסרטן השד וקבורה גם היא באותו בית קברות. כך, ברנהרד ושלוש נשותיו קבורים כולם בחלקה האורתודוכסית של בית הקברות ראט בייל, בקרבת מקום לקברו של הרב הירש.
מצבותיהם של ברנהרד (משמאל) וקורנליה גראדווהל